הבסיס שצריך להכיר על התזונה הקיטוגנית, מאיפה היא מגיעה ומה הכללים שמלווים אותה.

לא ניתן להגדיר תזונה אחת שמתאימה לכולם, לכן כשאנחנו רוצים לעשות שינוי תזונתי עלינו לקחת בחשבון מספר שיקולים והעדפות.

כמו בכל מטרה שאנו מציבים לעצמו, כשאנחנו בוחרים בשינוי תזונתי למטרת הרזייה, עלינו להבין האם אנחנו רוצים להשיג יעד נקודתי או שינוי תפיסתי כלפי התזונה שלנו

מאמרים באים ללמד אותנו אבל גם להעביר מסר מוטה לעיתים, כשאנו באים לקרוא מאמר יש לקחת בחשבון משתנים חיצוניים וסביבתיים.

התפתחות התזונה הקטוגנית הביאה מספר גישות סביב שילוב פחמימות כחלק מהתזונה, ובכולן הגבלה משתנה של סוג וכמות צריכת הפחמימות בתפריט היומי.

המטרה של התזונה הקטוגנית היא הכנסת הגוף למצב של קיטוזיס.
מה זה למעשה קיטוזיס, איך ומתי מגיעים למצב של קיטוזיס ואיך כל זה משפיע על הגוף.

בראש השנה (וגם בפסח) הסעודות הן גדולות יותר ומגוונות יותר. בנוסף יש 2 “מכשולים” שהם סימני החג (סדר הברכות) וכן חוסר שליטה על האוכל וחשש מאכילת פחמימה. מה עושים? איך מתנהגים?

כחלק מהמעבר לתזונה הקטוגנית הגוף עובר תהליך של התאמה לשימוש בשומן כמקור אנרגיה לתפקוד השוטף על חשבון גלוקוז. מצב של שריפת שומן כמקור אנרגיה איננו מצב של ברירת מחדל של הגוף ויש המכנים אותו “שפעת קיטוגנית”.
מהן תופעות הלוואי הצפויות, כמה הזמן הן אורכות ואיך להקל עליהן.

בתזונה הקיטוגנית יש מגבלות של מה מותר ואסור לאכול. במאמר הזה נעזור לפצח איך להתנהל כשאנחנו יוצאים מהשגרה ולוקחים חלק באירועים, אוכלים במסעדות ויוצאים לחופשות אבל עדיין רוצים לשמור על כללי התזונה.

בייצים נחשבות מזון רצוי מאוד בתזונה הקיטוגנית, למרות הדעות הקדומות נצלול להבין מדוע מומלץ לשלב אותן בתפריט היומיומית שלנו בתזונה הקיטוגנית.